שפכים תעשייתיים

כמות שפכי התעשייה מגיעה ל 16%- 17% מכמות השפכים בישראל, כלומר כ- 20.4 מיליון קוב בשנה (ע"פ נתוני המשרד להגנת הסביבה). בשפכים תעשייתיים ישנו על פי רוב ריכוז גבוה של מזהמים, ביחס לשפכים עירוניים, ופוטנציאל הזיהום שלהם גבוה.

למעלה מ-80% מהשפכים בישראל מטופלים ומשמשים לצרכי השקיה. מדינת ישראל מתייחסת לשפכים כאל משאב טבע, ולפיכך חל איסור חמור לזהם אותם, על פי תקנות 'חוק המים'. המשרד להגנת הסביבה פועל לשמירה על איכות השפכים המוזרמים למכוני טיהור שפכים (מט"שים), לצורך שמירה על תפקודם התקין של המט"שים. לכן, לאורך השנים נקבעו בחוק סטנדרטים המגבילים את איכות השפכים התעשייתיים המוזרמים למערכת הביוב העירונית ומשם למט"שים העירוניים. איכות השפכים הנדרשת מוגדרת בהתאם למקום אליו מוזרמים השפכים- מט"ש/ נחל /ים /בריכות אידוי. לכל מזהם מוגדר תחום ריכוז מקסימלי שמתחתיו מתיר החוק להזרים אותו למערכת הביוב. יחידת המידה היא בדרך כלל מג"ל (מיליגרם לליטר). בהתאם לאופי המפעל והשפכים, נדרשים חלק מהמפעלים להקים 'מתקן קדם טיפול' שבו מנוטרים השפכים ואף עוברים טיפול לפני הזרמתם למערכת הביוב. ישנה התערבות של הרגולטור בתהליכי הייצור למטרות הפחתת הזיהום במקור, ודרישה ליישום הטכנולוגיות הזמינות המתקדמות ביותר למניעת זיהום. אגף שפכי תעשיה במשרד להגנת הסביבה אחראי על הפיקוח והאכיפה של תקנות 'חוק המים'. האכיפה מתבצעת באמצעות רישיון העסק, אכיפה פלילית וקנסות מנהליים.

מאפיינים עיקריים של מרכיבי הזיהום בשפכים:

מאפיין פיסיקלי (TSS)-  כלל מוצקים המרחפים בשפכים.

מאפיין כימי ((COD-  * חומרים אורגניים כגון: תרכובות חנקן וזרחן.

* חומרים אנאורגניים כגון: מתכות כבדות (קובלט, כרום, ברזל, מנגן, מוליבדן, ניקל, סלניום, בדיל, ונדיום, אבץ, קדמיום, כספית עופרת ועוד)

* ערך ההגבה (PH) של השפכים.

מאפיין ביולוגי ((BOD-  חיידקים ווירוסים פתוגניים (גורמי מחלות).

תהליכי הטיפול בשפכים על פי מאפיינים אלה:

תהליכים פיסיקליים:

– הצפה (פלוטציה או DAF): מיועדת למוצקים שאינם מומסים, אלא מרחפים- כלומר שצפיפותם נמוכה או שווה לצפיפות המים (שומנים, אצות, זרחן).

– שיקוע: הרחקת מוצקים מרחפים או מומסים. מיועדת לחומרים ברי שיקוע- כלומר שצפיפות החומר גדולה ביחס לצפיפות המים (זרחן, מתכות כבדות).

– סינון: סינון מוצקים מרחפים על ידי מסננים.

– הפתתה: טיפול קדם סינון\ שיקוע שנועד להגדיל את חלקיקי המומסים במים עד לרמה שתאפשר את סינונם או שיקועם.

– הפרדת שומנים ושמנים.

– התפלה: הפרדת מלחים ומומסים אורגניים בלתי פריקים מהמים בעזרת ממברנות או איוד.

תהליכים כימיים: הפרדת מומסים מהמים על ידי הוספה של כימיקלים, או ריאקציות כימיות (חמצון כימי,  חיטוי,  וכיוצא בזה)

תהליכים ביולוגיים: הפרדת חומרים אורגניים מהמים על ידי פעילות ביולוגית, בעיקר של חיידקים (טיפול ביולוגי בשפכים).